גיל ההתבגרות הוא תקופת מעבר מאתגרת בה נחווים שינויים רבים, התפתחותיים ופסיכולוגים בדרך לגיבוש זהות עצמית. 

מתוך כך, בני ובנות הנוער נמצאים.ות בקונפליקט לא פשוט כלל. מחד, הם משוועים לחופש, עצמאות נתק מהמשפחה הגרעינית תוך דגש על חבירה לקבוצת השווים להם - בני נוער אחרים. מאידך, בני הנוער עדיין תלויים בהוריהם לצורכי כלכלה, ניידות ועוד. לכן, הם אינם יכולים להתנתק באופן מוחלט, כמו שהיו רוצים, והתסכול הזה בנוסף להורמונים משתוללים, מייצר התנהגויות מאתגרות.

הם "בועטים" בכל מה שהביא אותם עד הלום, המיוצג בעיקר על ידי הוריהם, והמהלומות הללו, אינן פשוטות לשני הצדדים, הילדי וההורי. מכאן מגיעים החיכוכים, המריבות, הרמות קול, טריקות הדלת, הפניות הגב, בדיקת גבולות מחודשת ושאר מני טובין. כל זאת, נחשב לחלוטין התנהגות שהיא בגדר הנורמה, לתקופה המכונה "גיל ההתבגרות". אך ישנם בני נוער ובנות נוער, שחצו את קו בדיקת הגבולות הנורמטיבית, ועברו אל מחוזות של התמודדויות רגשיות, חברתיות ואף התנהגויות בעלות סיכון עצמי.